אימת החזרה: קריאה בא.א. פו וא.ת.א. הופמן

באחד מחיבוריו הידועים יותר העניק הסופר והמשורר אדגר אלן פו ביטוי לעקרונות הקומפוזיציה (1846). פיגורת החזרה נמנית עמם. מה טומנת בחובה החזרה של פו? האם מדובר באירוע סמיוטי, כלומר אותה חזרה צלילית המוכרת לקוראי שיריו, למשל משירו, אולי המוכר ביותר, "העורב"? או שמא מדובר בעניין נוסף, שאינו קשור דווקא בריתמוס השירה, במצלול או בפרוזודיה? בהרצאה זו אבקש לדון דווקא בפרוזה של פו, תוך בחינה של מופעי "החזרה" כהתגלמות פואטית של מנגנון נפשי. מהו הדבר שחוזר וכיצד הוא פועל את פעולתו על הדמות הספרותית מחד גיסא ועל הקורא מאידך גיסא? מתוך הקריאה בפו אשוב אל אחד מן הסופרים הבולטים של הרומנטיקה הגרמנית, את"א הופמן (Hoffmann), על מנת לחזור אחרת ומפרספקטיבה נוספת (זו של זיגמונד פרויד) אל הבעתה הנגזרת מתנועת החזרה והכפילות. 

​

​

מיכל בן-חורין מרצה במחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. מחקריה מתמקדים בקריאות משוות של ספרות גרמנית החל מן הרומנטיקה וספרות יהודית מודרנית בהקשרים של תיאוריה אסתטית ופואטיקת זיכרון.ספרה  Musical Biographies: The Music of Memory in Post-1945 German Literature שראה אור בהוצאת דה-גרויטר בוחן את הדילמות הנחשפות בהתמודדותם של סופרים מן המרחב הדובר גרמנית עם הקטסטרופה של המלחמה והטראומה שהותיר השלטון הנאצי. בין פרסומיה מאמרים על מאן, אדורנו, בנימין, בכמן, ברנהרד, וזבאלד, וכן קנז, הנדל, אלמוג ועוד.